חנן מספר על חקלאות בניו זילנד

מאז שאחי הגדול חזר מניו זילנד, ידעתי שברגע שאשתחרר, לא תהיה לי ברירה אלא לטוס לאיים המטורפים האלה כדי להבין על מה הוא מדבר. לא משנה כמה פעמים הוא ניסה לספר לי על המדינה הזאת, בסופו של דבר הוא תמיד היה פולט בסוף הסיפור את המשפט הקבוע שלו: "עזוב, אתה לא תוכל להבין, עד שלא תהיה שם".

אתם בטח יכולים להבין שלא עבר זמן רב מדי בין השחרור לבין היום שבו מצאתי את עצמי עם כרטיס טיסה ביד, בביקורת הדרכונים בנתב"ג כשהיעד הוא כמובן ניו זילנד. אין ספק שזה היה אחד הימים המאושרים ביותר בחיי.

יצאתי לחפש אתונות

אני לא יודע למה דמיינתי שניו זילנד תהיה זולה כמו הודו, בה ביקרתי לפני שהתגייסתי. אולי זה מה שנקרא "ווישפול ת'ינקינג" או סתם חוסר תשומת לב, אבל תוך חודשיים בערך של טיול במדינה המופלאה הזאת קלטתי שעוד רגע נגמר לי כל הכסף שחסכתי במהלך השירות.

בגלל שלא הייתי מוכן להתקפל ולחזור לארץ, אבל בשום פנים ואופן לא יכולתי להמשיך לטייל, הבנתי שאני חייב למצוא עבודה בניו זילנד. האמת היא שההבנה הזו קצת הוציאה לי את הרוח מהמפרשים, אבל ידעתי שאני אעשה כל מה שצריך בשביל להישאר בניו זילנד, אפילו עוד שבוע או כמה ימים וכשתהיו שם תבינו בדיוק למה אני אומר את זה. אחרי הכל, מדובר בסוג של גן עדן בקצה השני של העולם.

חקלאות על דרך השלילה

התחלתי לברר ולרחרח קצת וגיליתי שניו זילנד היא אחת המדינות הנוחות ביותר בכל מה שקשור לעובדים זרים. בדקתי לעומק את כל האפשרויות שעמדו בפניי והחלטתי שאני הולך לעסוק בחקלאות. אם הייתם מכירים אותי הייתם שואלים אותי מה לחייל משוחרר שגדל בתל אביב ומעולם לא דרך בשדה חקלאי ולחקלאות, אבל האמת היא שהגעתי לחקלאות דווקא על דרך השלילה.

אתם מבינים, בניו זילנד באמת לא חסר מה לעשות, אבל במכירות אף פעם לא הייתי טוב, אין שום סיכוי שתתפסו אותי חי מחליף מצעים בבית מלון לאורחים וגם במטבח אף פעם לא הצטיינתי יתר על המידה. עם זאת, השירות בצה"ל הכניס אותי לכושר מעולה ובלי שום קשר, אני תמיד אעדיף לעבוד מתחת לשמיים הכחולים של ניו זילנד מאשר בתוך קניון ממוזג.

פחות משבוע אחרי ההחלטה לעבוד בחקלאות, מצאתי את עצמי בחווה של סאם רמזי, יליד ניו זילנד שמגדל עגבניות ופלפלים בחווה העצומה שלו בדרום המדינה.

חקלאי מלידה

שלושת החודשים שהעברתי בחווה של סאם היו ללא ספק בכלל, שלושת החודשים המדהימים ביותר שהיו לי בטיול. אתם צריכים להבין שמדובר על טיול שכל כולו חופש ונופים שלא ניתן לחזות בהם בשום מקום בעולם והנה אני מספר לכם על זה שדווקא שלושת החודשים שבהם עבדתי קשה מאוד מדי יום ביומו היו המופלאים ביותר. אז איך זה הגיוני?

ובכן, בואו נתחיל מזה שאין כמו לקום מוקדם ולראות את השמש עולה בניו זילנד מעבר לערפילים של השדות הירוקים. מעבר לזה, עבודה בחקלאות בניו זילנד התבררה כעניין מתגמל מאוד לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה רוחנית ונפשית. עבדתי כל יום שבע שמונה שעות, משעות הבוקר המוקדמות ועד אחרי הצהריים ובכל ערב הייתי יוצא עם שאר העובדים הזמניים לבלות בברים המקומיים באזור.

קשה לי להסביר לכם כמה זה כיף להכיר כל כך הרבה אנשים מכל רחבי העולם, להרוויח הרבה יותר כסף ממה שהייתם מרוויחים בישראל ואחרי שלושה חודשים להמשיך את הטיול עם בחורה מהממת בשם קרן שתתפלאו לשמוע, אבל היא דווקא מישראל.

מת כבר לחזור

אחרי שחזרתי לארץ, קרן ואני עברנו לגור ביחד. החוויות מהחווה הובילו אותי להירשם ללימודי אגרונומיה בפקולטה למדעי הצמח ואני אמור להתחיל ללמוד ממש עוד מעט. בינתיים אני עסוק בלהדפיס ולמסגר את התמונות הרבות שצילמתי בחווה ולא יכול כבר לחכות עד שאחזור לתת עוד כמה חודשים של עבודה קשה בניו זילנד, שיעזרו לי לממן את התואר ולשמור על הכושר.

בהזדמנות הזאת אני רוצה לאחל לכל אחת ואחד מכם שתזכו גם אתם להגיע לניו זילנד, לנשום את האוויר הצלול שלה, לקטוף עגבניות ופלפלים בבוקר ולבלות בערב. אני יכול להישבע זה כל מה שבן אדם צריך בשביל להיות מאושר.